21/11/2023
לפני חצי שנה בחור בשם יהודה מבני ברק נסע בכביש 1 לירושלים
כשלפתע הוא רואה רכב עם איתות חירום בצד הדרך, זוג הורים ילד וכלב.
הוא עוצר אחריהם והם משתפים אותו שהם תקועים פה בלי דלק מעל חצי שעה והוא הרכב הראשון שעוצר להם.
'מה הבעיה, אני יסע להביא לכם דלק, יש תחנה במוצא, כמה דק ואני חוזר, אל תדאגו'.
הם החליפו מספרי טלפון והוא יצא לדרך.
אחרי כמה זמן הוא חוזר עם ג'ריקן חדש מלא בדלק.
'כמה זה עולה?' שאל הנהג התקוע.
'לא עולה'.
'מה זאת אומרת לא עולה? אתה נסעת עד לשם הלוך-חזור וקנית לי דלק,
אל תעשה לי קטעים, תן לי לשלם לך!'
בשום פנים ואופן, זו מצווה ואני לא מתכוון למכור את המצווה שלי..
'מה, אתה רציני? אני לא מאמין.
אני לא מאמין.
סלח לי, אני רוצה להראות לך משהו על הבגאז' של הרכב שלי פה, מאחור.
אתה רואה את הסטיקר הזה, אומנם קצת ישן אבל כתוב פה בגדול: 'דרוס כל דוס'.
תראה, בכל חיים שלי אף פעם לא פגשתי דוס.
אתה הדוס הראשון שאני פוגש.
אני כ"כ מתבייש בסטיקר הזה, אני רוצה שתראה איך אני מוריד אותו.
'אה, זה בסדר, אנחנו רגילים לזה..
מאיפה אתם?'
'אנחנו גרים בקיבוץ בארי'
קיבוץ בארי? איפה זה?
'זה בדרום, ליד רצועת עזה'.
אה, מעניין, מעודי לא שמעתי על המקום הזה.
בכל מקרה, שיהיה לכם נסיעה טובה ושלא תתקעו עוד אף פעם..'
למחרת:
'הלו? שלום וברכה, זה יהודה'
יהודה? מי?
'כן, עזרתי לכם אתמול עם הדלק בכביש 1'
אה! שלום שלום! אתה הצלת אותנו!!
'רק רציתי לדעת שהגעתם לבית ושהכל בסדר'
כן כן, בזכותך נסענו לתחנת דלק, מילאנו מיכל מלא והגענו לבית, ממש תודה רבה!
'בשמחה גדולה, עכשיו אני רגוע.. כל טוב'.
'הלו? שלום וברכה, זה יהודה'
או! שלום יהודה - מה שלומך?
ב"ה מצויין, רציתי לספר לכם סיפור קצרצר לשבת, שתוכלו לספר לבן שלכם החמוד, אפשר?
סיפור? כן, למה לא, בשמחה. מה הסיפור?
וכך, מידי שבוע, כל בערב שבת, יהודה היה מתקשר אליהם ומספר להם סיפור קליל באורך 2 דק'.
אחרי כחצי שנה:
'יהודה, אני יכול לשאול אותך שאלה?'
בשמחה.
'תגיד, לא משעמם לכם בשבת'?
מה זאת אומרת משעמם?
'לא יודע, אתם מתפללים ואוכלים וזהו, אין לכם פלאפון או טלויזיה או רכב לטייל- אתם לא משתעממים?'
משתעממים? ממש לא, דווקא זה יום עמוס אצלנו,
אם אתה רוצה - אני מזמין אותך אלינו לשבת, תבוא ותראה בעצמך..
'אתה לא רציני, שבת? בבני ברק? אל תשכח אני חילוני..'
מה הבעיה, אתה אורח שלי והכל בסדר.
נארגן לכם דירה ואוכל ברמה הכי טובה, באמת מוזמן בשמחה!
'טוב.. נראהלי הזוי אבל אשאל את אשתי ואחזור אליך'.
הרב. יש אני בקשר עם משפחה חילונית שרוצה להתארח אצלי בשבת ואני קצת מסתבך עם זה.
אוטוטו ראש השנה וזה יומיים רצוף עם תפילות ומתח רוחני גבוה, לא שייך.
אח"כ יום כיפור - גם כן לא שייך, הם רוצים לחוות שבת - לא צום ו'בומבה' של תפילות ארוכות.
אח"כ סוכות, - גם כן לא שייך, אנחנו אוכלים ויושנים בסוכה עם עכברים וחולדות..
'מה עם שמחת תורה? זה יכול להיות טוב, יזרקו עליהם סוכריות, ירקדו וישמחו עם התורה?'
לא. שמחת תורה הרב אני לא יכול. אבא שלי גר בשדרות ואנחנו עושים תורנות בין האחים כדי להיות איתו.
בשמחת תורה זה התור שלי להיות אצלו ואנחנו מתכננים ליסוע אליו כל המשפחה'.
'מה אתה אומר - אולי תזמין את אביך שיגיע אליכם לבני ברק לחג וככה המשפחה מהדרום תוכל לראות מה זה כיבוד הורים?'
אחרי כמה דק': '...אממ.. לא נעים לי אבל רק אם אפשר שתגיעו לחג בלי הכלב...'
והסוף ידוע.
הסבא, שגר מול תחנת המשטרה בשדרות, ניצל.
יחד עם בנו ונכדיו שהיו אמורים להיות איתו בחג.
ביחד עם המשפחה מבארי - שביתם עלה באש
ועד היום נמצאים בבני ברק.
את הילד שלחו ללמוד בבית ספר דתי של רשת החינוך והקירוב 'שובו'.
* הרב המדובר בסיפור הוא הרב חיים זאיד שליט"א.
