27/08/2022
הטור שלי השבוע במוסף שבת:
"בנובמבר צפוי אירוע חשוב במדינת ישראל. הוא ימחיש את הכישלון של המערכת הפוליטית המקרטעת שלנו – ואת הדרך שבה אנחנו, הבוחרים, מאפשרים לעצמנו להיות מרומים בידי נבחרינו ממש. ברמה המיידית, האירוע הזה ישפר את חייהם של אנשים רבים. במבט ארוך, הוא יבהיר עד כמה המדינה הזו לא מצליחה להשתחרר בשום אופן משיניה הרקובות של פוליטיקה חלולה.
לא מדובר בבחירות, כמובן. אני מדבר על פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. זה אמור להתרחש ביום האחרון של נובמבר. 29 ימים אחרי שהישראלים ילכו לקלפיות. שני המאורעות האלה הסתדרו להם בנובמבר כמו מפת כוכבים אסטרולוגית. מפה המסמלת, עבור מי שמאמין כמובן, את ההווה, העבר והעתיד שלנו.
רבע מאה בערך חלפה מאז שהחלה ברצינות העבודה על קו חדש להסעת המונים בגוש דן. דחיות על דחיות, חקירות שחיתות, חריגות מתקציב (אם כי, צריך להעיר, כאלה שדומות לסטנדרט העולמי). הקו האדום יימתח מבת־ים, דרך יפו ותל־אביב, בואכה רמת־גן, בני־ברק ולבסוף פתח־תקווה. בממשלה מקווים כי כרבע מיליון בני אדם ישתמשו ברכבת הקלה בקוויה השונים; חצי מהקו האדום יהיה מתחת לאדמה.
הרכבת הזו, צריך להדגיש, איננה רכבת תחתית. היא איננה מטרו. היא לא שקולה לרכבת התחתית בלונדון, ניו־יורק, אתונה או קהיר. ברכבת תחתית יש קצב נסיעות גבוה יותר, יכולת להעביר יותר נוסעים, במהירות גבוהה יותר. "רכבת קלה היא אוטובוס משודרג", אמר לי ראש עירייה אחד, מאוכזב. היה זה משרד האוצר, בעידן אחר, שעמד כחומה בצורה נגד רכבת תחתית; היום, אנשיו חושבים לגמרי אחרת ותומכים במטרו נמרצות. אבל הדחייה ההיא הייתה החמצה היסטורית. לא רק בגלל האיחור, אלא משום שהמתאר הגיאוגרפי של הרכבת הקלה תופס את הנדל"ן האידיאלי לרכבת התחתית.
ויש עוד משהו: הרכבת הקלה לא אמורה לעבוד בסופי השבוע. נת"ע היא החברה הממשלתית שבאחריותה פיתוח והפעלת קווי הרכבת הקלה. נכון להשבוע, לפחות, ההנחיה שלה למפעילת הקו האדום היא שהרכבת הזו, שבה יושקעו עד הפתיחה כ־18 מיליארד שקל מכספי אזרחי מדינת ישראל, לא תפעל בשבת. זה תואם את תנאי המכרז כפי שפירסמה הממשלה בשעתו.
אגב, בואו נראה אם היא תפעל במוצאי שבת: מסתבר כי בין נת"ע ובין עיריית בני־ברק מתפתח קרב משפטי. נת"ע לא מוכנה לתת בידי בני־ברק שליטה על החלק התת־קרקעי מתחת לעיר, מחשש שתיחסם האפשרות שלה לבצע עבודות תחזוקה – שאמורות להתקיים גם בשבת. בני־ברק, מצידה, מסרבת לפתח את האזורים שבהם עוברת המסילה מעל פני השטח, עד שתקבל חזקה במנהרה ובתחנות מתחת לקרקע. זה רק עורב שחור, התחלתי, שמסמל לאן הכל הולך.
לפי מגוון סקרים בעשור האחרון, רוב הציבור הישראלי (בין 55% לכ־70%) תומך בתחבורה ציבורית בשבת, ויש רוב לכך גם בציבור היהודי. מומחי תחבורה רואים בהפסקת התחבורה הציבורית בשבת עונש, הפוגע בעיקר בחלשים; הטלת סגר מעשי על אוכלוסיות עניות, שאין להן רכב. שיעור אחזקת הרכב הפרטי בישראל היה נמוך היסטורית ביחס למדינות מפותחות; האוכלוסיות הללו, שמרותקות למקומות היישוב שלהן, שקופות באורח מעשי. גם אוכלוסיות חזקות יותר שרוצות להיפטר מכלי הרכב שלהן לטובת תחבורה ציבורית מתמודדות עם מצב בלתי נסבל. בחלק החופשי ביותר בשבוע שלהן אין אופציה זולה והמונית לנסיעה ציבורית".
לינק לטור בתגובה הראשונה.
ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth
ynet
