02/04/2024
להיות אבא לילד אוטיסט,
זה לרצות לקבור את עצמך כשהוא מתחיל לדבר ולא עוצר ולהתאפק לא להגיד לו, "חאלססססס, תגיע לנקודה" כי הוא יעלב וישתוק ערב שלם.
זה לשמוע כל היום "אבא אני אוהב אותך, תחייך אלי, אני אוהב אותך אבא" אבל כל היום, ולא, זה לא מגניב ומרגש.
זה לדאוג לכוננות פלסטרים ותחבושות בבית, באוטו, בתיק, כי מבחינתו טיפת דם מקוץ זה לא פחות מאצבע קטועה.
להיות אבא לילד אוטיסט
זה להכין כל ארוחת ערב בשלוש צלחות - לחביתה, לסלט ולגבינה כי אסור שבטעות אחד יגע בשני ולהחליף לפחות פעמיים את המזלג כי הוא נרטב מהאדים של החביתה.
זה להיפרד ממנו כל לילה בטקס שלם של חיבוקים, מתיחת השמיכה עד סוף המיטה ועדכון מי מעיר אותו ומי יקח אותו לבית ספר למרות שלא צפויות הפתעות בעיניין.
זה להתלבט לפני קפיצה לטיילת בשבת אם אתה נותן לו רטלין והוא יהיה רגוע אבל בלי תיאבון או מוותר לו כדי שהוא יהנה מהכנאפה והברד אבל יהיה בהיפר נוראי ומלא ברעשים.
להיות אבא לילד אוטיסט,
זה לזכור שהוא לא מצליח להבין ציניות ולא להשתמש בביטויים כמו "אתה הורג אותי מצחוק" כי הוא יבכה שאולי אתה תמות בגללו.
זה לשמוע פתאום את הילד שלך בן 8 אומר (ומבין) מילים שלמדת לפסיכומטרי ולשאול אותו של איזה מדינה הדגל שאתה לא מזהה כי הוא כן.
זה לשים לו בתיק לבית הספר שני סטים של בגדים שאם בטעות החולצה תירטב מהקולר.
להיות אבא לילד אוטיסט,
זה להיות מוכן למבטים כשאתה חונה בחניית נכים ומהאוטו יורדים אבא ובן שהולכים בלי בעיה. ואותם המבטים בלונה פארק כשצריך שכולם יתנו לנו לעקוף כי הוא עם פטור מתור (עשר דקות המתנה = ויתור)
זה לכעוס עליו מאוד בעדינות כי זה רגעים שהוא בקיפאון מוחלט.
להיות אבא לילד אוטיסט,
זה לשמוע את אותו משפט כמה פעמים ברצף כי כל פעם משהו קטן הסיח את דעתו אז הוא מתחיל מההתחלה - קטן כמו ציוץ של ציפור, כמו שלרגע הסטת את המבט הצידה.
זה להכיר בחשש ובחרדה שלו שיום אחד יפסיקו לאהוב אותו. אגב, אצל ילדים להורים גרושים זה חשש הרבה יותר מוחשי כי הם כבר ראו איך אהבה נגמרת.
זה להבין מה הילדים בני גילו לא מבינים ולכן מתרחקים ממנו ורק לקוות שהוא לא ימכור את עצמו כדי להיות חבר שלהם.
ואחרי הכל, לא הייתי רוצה לשנות בו כלום,
כי הוא בדיוק כל מה שאני לא,
זה מופלא, מלמד ומעניק תחושה עצומה של משמעות אבהית.
זאת אהבה ללא שום תנאי ❤️🩹❤️
יום האוטיזם הבינלאומי 2024
#שתפו להעלאת המודעות לאוטיזם
Nir Yogev
